העיצוב משתנה – ואתם מוכנים לזה?

אם אתם עוסקים בעיצוב או סתם מתעניינים בעולם היצירה, בטח כבר שמעתם על כלים כמו מחוללי דימויים מבוססי בינה מלאכותית (AI). פעם, כדי להמחיש רעיון, הייתם צריכים להשקיע שעות על גבי שעות—סקיצות, ניסיונות, שיפוצים. היום? לוחצים על כפתור, והופה – יש לכם הדמיה מוכנה תוך שניות. זה נשמע כמו קסם, אבל זו פשוט הטכנולוגיה שמתקדמת ומשנה את חוקי המשחק.

מה זה אומר למעצבים?

מצד אחד, החיים הפכו לקלים יותר. רעיון שצץ בראש? אפשר מיד לבדוק איך הוא נראה בפועל. אין יותר עשרות סקיצות ותיקונים אינסופיים—הכול קורה מהר יותר, זורם יותר. אבל יש כאן גם צד שני: אם כל כך קל לייצר הדמיות, אולי גם הלקוחות מתחילים להתייחס אליהן בקלות דעת? אולי פתאום יש להם יותר מדי אפשרויות, והם מתקשים להתחייב לכיוון עיצובי מסוים?

לקוחות רוצים ביטחון – מעצבים רוצים לחדש

זה לא סוד שבני אדם אוהבים את מה שמוכר להם. תציעו ללקוח עיצוב נועז והוא עלול להיבהל, אבל תנו לו משהו מוכר ובטוח – והוא ירגיש בנוח. מעצבים, לעומת זאת, מחפשים ריגוש, רוצים להפתיע, ליצור משהו שונה. כאן בדיוק נוצר הפער: איך גורמים ללקוח להרגיש מספיק בטוח כדי שיסכים לצאת קצת מהקופסא?

אותו דבר קורה עם צבעים. קחו לדוגמא את האפור—הצבע הכי “בטוח” שיש. הוא לא מושך יותר מדי תשומת לב, משתלב עם הכול, ובגלל זה הוא נמצא בכל מקום—בעמודי תאורה, שלטים, רמזורים. אבל מה יקרה אם פתאום נחליט לצבוע אותם בגוונים אחרים? יש מצב שזה יהיה מרענן, אבל יש גם סיכוי שזה פשוט יגרום לאנשים להרגיש לא בנוח.

אז לאן זה הולך?

עם כלים טכנולוגיים שממשיכים להתפתח, אנחנו נכנסים לעידן שבו כל אחד יכול לייצר הדמיות במהירות ובקלות. אבל האם זה באמת יגרום לאנשים לחשוב אחרת? האם זה יהפוך אותם ליותר פתוחים לשינויים, או שאולי דווקא יבלבל אותם עם יותר מדי אפשרויות?

הטכנולוגיה מספקת אינסוף הזדמנויות, אבל בסופו של דבר, מי שמקבל את ההחלטות הוא אנחנו. החדשנות לא נמדדת רק בכלים שאנחנו משתמשים בהם, אלא בדרך שבה אנחנו מחליטים להשתמש בהם. האם ניקח את החופש הזה ונייצר ממנו משהו אמיתי? או שנמשיך לשחק עם אפשרויות בלי באמת לשנות את המציאות?