עיצוב שלטי טוטם: איך מתכננים שלט נכון במרחב?

איך לגשת לעיצוב שלט טוטם?

עיצוב שלט טוטם אינו מתחיל בבחירת צורה, צבע או חומר. לפני העיצוב עצמו יש סדרה של שאלות שצריך לבחון: היכן השלט יוצב, מה נמצא סביבו, מאיזה מרחק הוא צריך להיקרא, כיצד הוא משתלב במרחב ומה עליו לשדר.

בכל פרויקט נבחן את השלט כחלק ממערכת, שבה הסביבה והאדריכלות משפיעות על הצבעוניות, הטיפוגרפיה, החומריות, התאורה והצורניות.

בהמשך מוצגות דוגמאות מתוך תהליך החשיבה שמופעל בעיצוב שלטי טוטם – כיצד החלטות פשוטות יכולות להשפיע על הנראות, הנוכחות וההשתלבות של השלט במרחב.

1. סוג הטוטם

עוד לפני העיצוב יש להגדיר את סוג הטוטם ואת התפקיד שהוא אמור למלא במרחב. האם הוא מיועד לפרסום ולמיתוג, להכוונה והתמצאות, או שהוא נדרש לשלב בין שני התפקידים.

הבחירה בסוג הטוטם אינה רק שאלה של צורה. היא קשורה למיקום, למרחקי הצפייה, למהירות התנועה במרחב, לכמות המידע שהשלט צריך להכיל וליחסים שלו עם האדריכלות והסביבה.

טוטם המיועד למיתוג ולפרסום דורש נוכחות גבוהה בכדי להפוך לנקודת ציון דומיננטית במרחב. לעומתו, טוטם המשמש להכוונה נדרש בראש ובראשונה לייצר הרמוניה עם הסביבה, קריאות, היררכיית מידע והתמצאות ברורה.

לכן הגדרת תפקיד הטוטם – האם הוא לצורך פרסום, מיתוג, הכוונה או שילוב ביניהם – היא ההחלטה הראשונה בניסוח בריף (דרישות הלקוח) לתהליך העיצוב.

2. מיקום וההקשר של הטוטם במרחב

אחרי שהוגדר מה הטוטם צריך לעשות, השאלה הבאה היא היכן הוא צריך לעשות זאת. זו החלטה שמשפיעה כמעט על כל מרכיב בעיצוב: הגובה והפרופורציות, כיוון הצפייה, גודל הטקסט, מידת הנוכחות, הצבעוניות ואפילו החומרים.

אפשר להתייחס לכמה שאלות:

• האם הטוטם נמצא בכניסה למתחם או בתוכו?
• האם הוא מיועד לנהגים, להולכי רגל או לשניהם?
• מאיזה מרחק הוא צריך להיות מזוהה?
• מה נמצא מאחוריו ובסביבתו – מבנים, צמחייה, בטון, כביש?
• האם הוא צריך להשתלב בסביבה או לייצר נוכחות וקונטרסט?

3. צורה ופרופורציות

אחרי שהוגדר מה הטוטם צריך לעשות, השאלה הבאה היא היכן הוא צריך לעשות זאת. זו החלטה שמשפיעה כמעט על כל מרכיב בעיצוב: הגובה והפרופורציות, כיוון הצפייה, גודל הטקסט, מידת הנוכחות, הצבעוניות ואפילו החומרים.

אפשר להתייחס לכמה שאלות:

• האם הטוטם נמצא בכניסה למתחם או בתוכו?
• האם הוא מיועד לנהגים, להולכי רגל או לשניהם?
• מאיזה מרחק הוא צריך להיות מזוהה?
• מה נמצא מאחוריו ובסביבתו – מבנים, צמחייה, בטון, כביש?
• האם הוא צריך להשתלב בסביבה או לייצר נוכחות וקונטרסט?

4. ניגודיות וצבע

אור וסביבה ישראלים

צבע

5. היררכיית מידע וטיפוגרפיה

תקן נגישות הסביבה הבנויה ת”י 1918 הוא נקודת מוצא חשובה בתכנון הטיפוגרפיה ועיצוב היררכיית המידע בשלט. מעבר לעמידה בדרישות הנגישות, יש לבחון כיצד המידע מאורגן וכיצד המשתמש מזהה בתוך שניות את הפרטים החשובים ביותר.

היררכיית המידע קובעת מה נקרא ראשון, מה שני ומה משני בחשיבותו. בהתאם לכך נקבעים גודל הטקסט, משקל האות, המרווחים, מיקום המידע והיחסים בין הכותרת, שמות היעדים, מספרי הקומות, החצים והפיקטוגרמות.

גם הטיפוגרפיה צריכה להתאים למרחק הצפייה ולתנאי הסביבה. שלט המיועד לנהגים, למשל, דורש התייחסות שונה משלט המיועד להולכי רגל. שני סוגי השילוט גם כפופים לחוקים ולתקנות שונים.

הטיפוגרפיה אינה בחירה גרפית נפרדת. גם בתחום זה קיימות הגדרות ספציפיות בפרק ד’ של תקן נגישות הסביבה הבנויה. ככלל, התקן דורש גובה אות מינימלי של 5 ס”מ בשילוט הכוונה, וכן שימוש בפונטים סן־סריפיים בלבד.

דרישה זו יוצרת פעמים רבות התנגשות בין דרישות החוק לבין שפת המיתוג, שעשויה לעשות שימוש בפונטים קורסיביים או בעלי צורניות מיוחדת – אפשרויות שאינן מתאימות לשילוט נגיש.

בסופו של דבר, הטיפוגרפיה היא חלק ממערכת ההתמצאות. תפקידה לאפשר למשתמש לזהות במהירות את המידע הרלוונטי ולהמשיך בדרכו.

6. חומר ותאורה

בחירת החומרים וסוג התאורה הם חלק בלתי נפרד מתכנון הטוטם, אך יש להם גם משמעות תקציבית. חומרי גמר, שילוט מואר, מערכות LED, ספקי כוח ופרטי התקנה מורכבים יכולים להעלות באופן משמעותי את עלות הייצור וההתקנה.

לכך יש להוסיף את עלויות התחזוקה לאורך חיי מערכת השילוט. בטוטם מואר, למשל, יש להביא בחשבון החלפת רכיבי תאורה, גישה למערכות החשמל ובלאי של חומרי הגמר.

באקלים הישראלי קיימת גם חשיפה משמעותית לשמש, לחום ולקרינת UV. בחירת צבעים, ציפויים וחומרים שאינם מתאימים עלולה להביא לדהיית צבע ולבלאי מוקדם.

במערכת שילוט של מתחם גדול, שבה עשויים להיות 20 שלטי טוטם ואף יותר, גם פער קטן בעלות ליחידה הופך במהירות למשמעות תקציבית גדולה. לכן מומלץ לבצע כבר בתחילת התהליך אומדן עלויות ייצור, התקנה ותחזוקה, כדי לקבל תמונה תקציבית לפני שמתקבלות החלטות עיצוביות.