שאלות מרכזיות בעיצוב שלטי טוטם
1. גוון, צבע ושילוב עם הסביבה
אותו עיצוב שלטי טוטם יכול להיראות שונה לחלוטין כאשר מחליפים את צבע הרקע. בהדמיה הראשונה הרקע אפור בהיר, ובהדמיה השנייה אפור כהה. למרות שהמבנה, הטיפוגרפיה והפרופורציות נשארים זהים, התחושה והנראות של השלט משתנה.
על כן, בעת בחינת עיצוב שלטי טוטם, יש להחליט אם רוצים שהשלט ישתלב עם צבעוניות המבנים בסביבה, למשל בטון חשוף, או ליצור עימם קונטרסט.
באקלים הישראלי, אני מוצא שדווקא שלטים בגוונים כהים, בין אם כחול, ירוק או אפור, משתלבים טוב יותר עם הצמחייה ועם סביבת הרחוב. נוסף על כך, שימוש בגוון כהה מבדל את שלטי ההכוונה מתמרורי כלי רכב.
שלט טוטם הנמצא במרחב, הניגודיות אינה רק עניין אסתטי. היא משפיעה ישירות על היכולת לזהות את השלט, לקרוא את הטקסט ולהבחין בהיררכיה של המידע, במיוחד ממרחק ובתנאי תאורה משתנים. (International Sign Association)
לכן, לפני שבוחנים אם הצבע “יפה”, נכון או מתאים למותג, אני בודק כיצד הוא מתפקד מול הרקע. אפור בהיר ואפור כהה אינם רק שתי גרסאות צבעוניות של אותו עיצוב – הם יוצרים שתי מערכות נראות שונות.
בעיצוב שילוט אני מעדיף להתחיל מהשאלה הפשוטה: האם השלט נקרא ונראה היטב במרחב? רק לאחר מכן מגיעות השאלות של אופי, חומריות, מיתוג ואסתטיקה.
דן רנון עיצוב, סטודיו לעיצוב שילוט אדריכלי
פתרונות יחודיים מותאמים ללקוח
שירות לעסקים, חברות וגופים ציבוריים
one-stop-shop
ייעוץ ותכנון לכל סוגי השילוט
איך לגשת לעיצוב שלט טוטם?
עיצוב שלט טוטם אינו מתחיל בבחירת צורה, צבע או חומר. לפני העיצוב עצמו יש סדרה של שאלות שצריך לבחון: היכן השלט יוצב, מה נמצא סביבו, מאיזה מרחק הוא צריך להיקרא, כיצד הוא משתלב במרחב ומה עליו לשדר.
בכל פרויקט נבחן את השלט כחלק ממערכת, שבה הסביבה והאדריכלות משפיעות על הצבעוניות, הטיפוגרפיה, החומריות, התאורה והצורניות.
בהמשך מוצגות דוגמאות מתוך תהליך החשיבה שמופעל בעיצוב שלטי טוטם – כיצד החלטות פשוטות יכולות להשפיע על הנראות, הנוכחות וההשתלבות של השלט במרחב.
1. סוג הטוטם
עוד לפני העיצוב יש להגדיר את סוג הטוטם ואת התפקיד שהוא אמור למלא במרחב. האם הוא מיועד לפרסום ולמיתוג, להכוונה והתמצאות, או שהוא נדרש לשלב בין שני התפקידים.
הבחירה בסוג הטוטם אינה רק שאלה של צורה. היא קשורה למיקום, למרחקי הצפייה, למהירות התנועה במרחב, לכמות המידע שהשלט צריך להכיל וליחסים שלו עם האדריכלות והסביבה.
טוטם המיועד למיתוג ולפרסום דורש נוכחות גבוהה בכדי להפוך לנקודת ציון דומיננטית במרחב. לעומתו, טוטם המשמש להכוונה נדרש בראש ובראשונה לייצר הרמוניה עם הסביבה, קריאות, היררכיית מידע והתמצאות ברורה.
לכן הגדרת תפקיד הטוטם – האם הוא לצורך פרסום, מיתוג, הכוונה או שילוב ביניהם – היא ההחלטה הראשונה בניסוח בריף (דרישות הלקוח) לתהליך העיצוב.
2. מיקום וההקשר של הטוטם במרחב
אחרי שהוגדר מה הטוטם צריך לעשות, השאלה הבאה היא היכן הוא צריך לעשות זאת. זו החלטה שמשפיעה כמעט על כל מרכיב בעיצוב: הגובה והפרופורציות, כיוון הצפייה, גודל הטקסט, מידת הנוכחות, הצבעוניות ואפילו החומרים.
אפשר להתייחס לכמה שאלות:
- האם הטוטם נמצא בכניסה למתחם או בתוכו?
- האם הוא מיועד לנהגים, להולכי רגל או לשניהם?
- מאיזה מרחק הוא צריך להיות מזוהה?
- מה נמצא מאחוריו ובסביבתו – מבנים, צמחייה, בטון, כביש?
- האם הוא צריך להשתלב בסביבה או לייצר נוכחות וקונטרסט?
3. צורה ופרופורציות
אחרי שהוגדר מה הטוטם צריך לעשות, השאלה הבאה היא היכן הוא צריך לעשות זאת. זו החלטה שמשפיעה כמעט על כל מרכיב בעיצוב: הגובה והפרופורציות, כיוון הצפייה, גודל הטקסט, מידת הנוכחות, הצבעוניות ואפילו החומרים.
אפשר להתייחס לכמה שאלות:
- האם הטוטם נמצא בכניסה למתחם או בתוכו?
- האם הוא מיועד לנהגים, להולכי רגל או לשניהם?
- מאיזה מרחק הוא צריך להיות מזוהה?
- מה נמצא מאחוריו ובסביבתו – מבנים, צמחייה, בטון, כביש?
- האם הוא צריך להשתלב בסביבה או לייצר נוכחות וקונטרסט?
4. ניגודיות וצבע
אור וסביבה ישראלים
אותו עיצוב של טוטם יכול להיראות שונה לחלוטין כאשר מחליפים את צבע הרקע. בהדמיה הראשונה הרקע אפור בהיר, ובהדמיה השנייה אפור כהה. למרות שהמבנה, הטיפוגרפיה והפרופורציות נשארים זהים, התחושה והנראות של השלט משתנות.
על כן, בעת בחינת עיצוב שלטי טוטם, יש להחליט אם רוצים שהשלט ישתלב עם צבעוניות המבנים בסביבה, למשל בטון חשוף, או ליצור עימם קונטרסט.
באקלים הישראלי, אני מוצא שדווקא שלטים בגוונים כהים, בין אם כחול, ירוק או אפור, משתלבים טוב יותר עם הצמחייה ועם סביבת הרחוב. נוסף על כך, שימוש בגוון כהה מבדל את שלטי ההכוונה מתמרורי כלי רכב.
, וניגודיות שלט טוטם אינה רק עניין אסתטי. היא משפיעה ישירות על היכולת לזהות את השלט, לקרוא את הטקסט ולהבחין בהיררכיה של המידע, במיוחד ממרחק ובתנאי תאורה משתנים (International Sign Association).
לכן, לפני שבוחנים אם הצבע “יפה”, נכון או מתאים למותג, יש לבדוק כיצד הוא מתפקד מול הרקע. אפור בהיר ואפור כהה אינם רק שתי גרסאות צבע של אותו עיצוב – הם יוצרים שתי מערכות נראות שונות.
בעיצוב שילוט עדיף להתחיל מהשאלה הפשוטה: האם השלט נקרא ונראה היטב במרחב? רק לאחר מכן מגיעות השאלות של אופי, חומריות, מיתוג ואסתטיקה.
צבע
נושא צבעוניות הטוטם ומערכת השילוט כולה קשור באופן הדוק לצבעוניות הסביבה. הדבר נכון הן בשילוט חוץ והן בשילוט פנים.
בשילוט פנים, צבעוניות המערכת נגזרת בדרך כלל מחיפוי הקירות – לרוב לבן או עץ במשרדים, ולעיתים גם זכוכית. אך השאלה נותרת זהה: האם השלט יוצר קונטרסט עם הרקע והסביבה, או שהוא משתלב בהם מבחינה צבעונית?
5. היררכיית מידע וטיפוגרפיה
תקן נגישות הסביבה הבנויה ת”י 1918 הוא נקודת מוצא חשובה בתכנון הטיפוגרפיה ועיצוב היררכיית המידע בשלט. מעבר לעמידה בדרישות הנגישות, יש לבחון כיצד המידע מאורגן וכיצד המשתמש מזהה בתוך שניות את הפרטים החשובים ביותר.
היררכיית המידע קובעת מה נקרא ראשון, מה שני ומה משני בחשיבותו. בהתאם לכך נקבעים גודל הטקסט, משקל האות, המרווחים, מיקום המידע והיחסים בין הכותרת, שמות היעדים, מספרי הקומות, החצים והפיקטוגרמות.
גם הטיפוגרפיה צריכה להתאים למרחק הצפייה ולתנאי הסביבה. שלט המיועד לנהגים, למשל, דורש התייחסות שונה משלט המיועד להולכי רגל. שני סוגי השילוט גם כפופים לחוקים ולתקנות שונים.
הטיפוגרפיה אינה בחירה גרפית נפרדת. גם בתחום זה קיימות הגדרות ספציפיות בפרק ד’ של תקן נגישות הסביבה הבנויה. ככלל, התקן דורש גובה אות מינימלי של 5 ס”מ בשילוט הכוונה, וכן שימוש בפונטים סן־סריפיים בלבד.
דרישה זו יוצרת פעמים רבות התנגשות בין דרישות החוק לבין שפת המיתוג, שעשויה לעשות שימוש בפונטים קורסיביים או בעלי צורניות מיוחדת – אפשרויות שאינן מתאימות לשילוט נגיש.
בסופו של דבר, הטיפוגרפיה היא חלק ממערכת ההתמצאות. תפקידה לאפשר למשתמש לזהות במהירות את המידע הרלוונטי ולהמשיך בדרכו.
6. חומר ותאורה
בחירת החומרים וסוג התאורה הם חלק בלתי נפרד מתכנון הטוטם, אך יש להם גם משמעות תקציבית. חומרי גמר, שילוט מואר, מערכות LED, ספקי כוח ופרטי התקנה מורכבים יכולים להעלות באופן משמעותי את עלות הייצור וההתקנה.
לכך יש להוסיף את עלויות התחזוקה לאורך חיי מערכת השילוט. בטוטם מואר, למשל, יש להביא בחשבון החלפת רכיבי תאורה, גישה למערכות החשמל ובלאי של חומרי הגמר.
באקלים הישראלי קיימת גם חשיפה משמעותית לשמש, לחום ולקרינת UV. בחירת צבעים, ציפויים וחומרים שאינם מתאימים עלולה להביא לדהיית צבע ולבלאי מוקדם.
במערכת שילוט של מתחם גדול, שבה עשויים להיות 20 שלטי טוטם ואף יותר, גם פער קטן בעלות ליחידה הופך במהירות למשמעות תקציבית גדולה. לכן מומלץ לבצע כבר בתחילת התהליך אומדן עלויות ייצור, התקנה ותחזוקה, כדי לקבל תמונה תקציבית לפני שמתקבלות החלטות עיצוביות.
האם לטוטם יש עתיד?
הטוטם הוא אחד מכלי ההכוונה הקלאסיים במרחב, אך ככל שמערכות הכוונה דיגיטליות מתפתחות, תפקידו המסורתי הולך ומצטמצם. כבר כיום קיימים קמפוסים גדולים, בהם אוניברסיטאות, שמצמצמים את השימוש בשילוט הכוונה פיזי ועוברים למפות דיגיטליות ולאמצעי ניווט והתמצאות מתקדמים.
ייתכן שבעתיד הטוטם יישאר בעיקר כאמצעי מסחרי ומיתוגי – אלמנט שמציג את שם המתחם, המותגים והשוכרים ומשמש נקודת ציון במרחב. אלא שגם בתחום הזה התחרות מצד המדיה הדיגיטלית הולכת וגוברת, עם מסכים המאפשרים להציג תוכן משתנה, אנימציות ופרסום בזמן אמת.
לכן השאלה אינה רק כיצד לעצב טוטם טוב יותר, אלא גם מהו התפקיד שהטוטם צריך למלא במרחב המשתנה.
להתייעצות השאירו הודעה ואחזור בהקדם
תוכן עניינים
שלטי טוטם – תכנון, שימושים והבחירה בין שילוט פיזי למסך דיגיטלי
שלטי טוטם, הידוע גם בשם המקצועי שלט פיילון (Pylon), הוא אחד מסוגי השילוט המזוהים ביותר עם מרחבי חוץ. ניתן למצוא אותו בקמפוסים, מרכזים מסחריים, פארקים, שמורות טבע, מתחמי מגורים ואזורי תעסוקה.
למרות המראה המוכר, השימושים בשלטי טוטם שונים מאוד זה מזה. יש הבדל מהותי בין טוטם המשמש לפרסום ולמיתוג לבין טוטם שהוא חלק ממערכת שילוט והכוונה.
מהו שלט טוטם?
טוטם הוא בדרך כלל שלט אנכי הניצב על הקרקע. לצד הדגם האנכי קיימים גם שלטי כניסה ראשית, המזוהים עם הדגם האמריקאי – שלטים רחבים יותר, הניצבים לקרקע ונפוצים בכניסות למתחמי היי-טק, בתי ספר וקמפוסים.
המכנה המשותף הוא שמדובר באלמנט עצמאי ובולט במרחב, שנועד להעביר מידע, לזהות מקום או ליצור נקודת ציון.
שתי מהויות שונות של שלטי טוטם
השימוש הראשון הוא פרסום ומיתוג. לדוגמה, טוטם במרכז מסחרי יכול להציג את שמותיהם או הלוגואים של בתי העסק במתחם.
השימוש השני הוא הכוונה והתמצאות. במקרה זה הטוטם הוא פריט אחד מתוך מערכת שילוט רחבה, הכוללת שלטי הכוונה, זיהוי, כניסה ומידע.
לכן, למרות שהמוצר הפיזי עשוי להיראות דומה, מדובר למעשה בשני סוגים שונים של פרויקטים.
מיקום ומרחק צפייה
כמו בכל שלט, גם ב-שלטי טוטם המיקום צריך להיקבע לפי כיוון התנועה ומרחק צפייה.
טוטם גדול אינו בהכרח שלט טוב יותר. אם למשל טוטם בגובה חמישה מטרים מוצב בין עצים לצד מדרכה, כך שהצפייה בו אפשרית רק ממרחק של מטר או שניים, חלק גדול מההשקעה בו אינו משרת את מטרתו.
המיקום צריך לאפשר למשתמש לזהות את הטוטם בזמן ובמרחק המתאימים לתפקידו.
מידות הטוטם
מידות שלטי טוטם נגזרות בעיקר ממרחק צפייה ומתוכן שהם צריכים להציג.
בטוטם פרסומי במרכז מסחרי, לדוגמה, עשויים להופיע עד כעשרה שדות עם לוגואים של חנויות. מרחק הצפייה קובע את גודל השדות, וגודל השדות קובע במידה רבה את המידות הכוללות של הטוטם.
בשלטי טוטם המשמשים להכוונת הולכי רגל מרחק הצפייה קצר יותר, ולכן ניתן להשתמש בטוטם צר יחסית. לדוגמה, רוחב של כ־40–60 ס”מ וגובה של כ־180–210 ס”מ יכולים להתאים במקרים מסוימים.
אין, אם כן, “מידה נכונה” לטוטם. המידה היא תוצאה של הצורך.
התוכן קודם לעיצוב
אחת ההחלטות הראשונות בפרויקט צריכה להיות מה שלטי טוטם צריכים להציג.
כמות המידע והיררכיית המידע משתנות בהתאם למטרה ולדרישות מזמין העבודה. רק לאחר שהוגדרו התוכן, כמות השדות והחשיבות היחסית של המידע ניתן לגבש קונספט עיצובי אמיתי.
ללא החלטות אלה, מצגת קונספטואלית עלולה להפוך להצגה תיאורטית של אפשרויות עיצוב, במקום פתרון המתייחס לצרכים האמיתיים של הפרויקט.
מתי צריך יועץ שילוט?
טוטם פרסומי הוא בדרך כלל מוצר סטנדרטי יחסית. יצרנים בעלי ניסיון בתחום יודעים לייצר ולהתקין אותו, ובמקרים רבים אין צורך לערב יועץ שילוט או סטודיו לעיצוב מערכות הכוונה.
הצורך ביועץ שילוט עולה בעיקר כאשר שלטי טוטם הם חלק מתכנון שילוט ראשון למתחם גדול – מתחם מגורים, מרכז מסחרי, קריית משרדים או פרויקט המשלב מגורים, מסחר ותעסוקה.
במקרה כזה שלטי טוטם אינו מוצר בודד אלא חלק ממערכת שלמה, שבה כל פריט שילוט צריך להשתלב בשפה, בהיררכיה ובמערכת ההתמצאות הכוללת.
